מקור ספרא, בהר, פרשה א ז׳
1 ז מנין לאורז ולדוחן ולפרגום ולשומשמין שהשרישו לפני ראש השנה, כונסן אתה בשביעית? תלמוד לומר "ואספת את תבואתה" – בשביעית.
פירוש חפץ חיים על ספרא, בהר, פרשה א ז׳
1 ז מנין לאורז ודוחן. מיני קטניות הם:
2 ולפרגיס. גם הוא ממיני זרעים:
3 כונסן אתה בשביעית. שהם נחשבים מזרע השנה השישית ואין בהם קדושת שביעית:
4 ת"ל ואספת את תבואתה בשביעית. דקרא יתרה הוא, דפשיטא שנאסוף מה שנזרע אלא למסמכיה להכתוב שאחריו ובשנה השביעית דהיינו שלפעמים מותר לאסוף גם בשנה השביעית דהיינו היכי שהשרישו קודם ר"ה של שביעית ואף דבשארי דברים לא אזלינן בתר השרשה עיין בראש השנה דף יג: בקטניות שאני מתוך שעשויין פרכין פרכין שאין מתבשלין ביחד אלא היום לוקטין ומפרכין מעט ולמחר מעט ולא מצו למיקם עלה לא בתר לקיטה ולא בתר שליש ולכך אזול בתר השרשה שהרי נזרעין בבת אחת וממילא השרשה בזמן אחד גמרא שם: